הרב חיים ריבקין, הינו שליח ופעיל בבית חב”ד “נאות אפקה” בתל אביב במסגרת בית חב”ד שבהנהלת הרב עידו רהב, שם פגש לראשונה, בדוכן הנחת התפילין במר שמעון ברוש, שניאות לבקשה להפשיל שרוולו ולהניח תפילין.
הקשר שהתחיל בפגישה אקראית, הפך עד מהרה לקשר קבוע ויציב, כשמר שמעון רואה בבית חב”ד את הכתובת לכל ענין יהודי, ומידי פעם הוא מגיע לשיעורים והתוועדויות.
באותה תקופה, היה מר שמעון לאחר הגירושין מאשתו, אך משום שהילדים שהו בחזקתה, עדיין נשמר קשר בינהם.
כמובן שבעדינות הוא קיבל הערות על כך שאין זה ראוי וטוב, אך הוא המשיך משום מה במתכונת זו.
לאחר ששמע שמעון על נושא הכתיבה כיום לרבי שליט”א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש, צצה מחשבה בראשו, שאולי הוא וגרושתו טעו בכל מהלך הגירושין.
הוא ביקש לכתוב על כך ולשאול בעצת הרבי שליט”א מלך המשיח.
יחד עם שאלה זו הוא ביקש את הברכה להצלחה בפרנסה בחברה למכשירי מטהרי מים בה הוא שותף.
לאחר ההכנות המתאימות הוכנס המכתב לתוך אחד מכרכי האגרות קודש והמילים הראשונות שריצדו מול עיניו היו: “טוב יגור איש עם אשתו”.
גרושתו, שמעה על כך ונתנה את הסכמתה להמשך התהליך.
לפועל, פעם אחר פעם נמשך ההליך כשבכל פעם נדחית החתונה המחודשת, בין הזוג.
לאחר שבת שעשה מר שמעון עם הרב עידו רהב, לקח אותו הצידה הרב רהב ואמר לו: “אתה הרי כבר יודע מה צריך לעשות, למה אתה לא עושה מה שצריך?”
דבריו נפלו על אוזניים קשובות מר שמעון החליט באותם רגעים כי יקבע זמן מוסכם וסופי לחתונה, “אני מקבל על עצמי בעז”ה להקים בית כמו שצריך, בית יהודי עם תורה ומצוות”.
בהתייעצות עם הרב עידו נקבע התאריך א’ אלול ליום החתונה ביניהם.
על מה שקרא אחר כך, סיפר מאוחר יותר מר שמעון:
“במסגרת העבודה, הוזמנתי לעיר חדרה, להתקנת מתקן, בעודי מתכונן לנסיעה, נזכרתי בגב’ מרים סטקר, שחצי שנה קודם לכן ביקשה שיבואו לבדוק בביתה האם שייך להתקין בו מתקן טיהור.
למרות שכבר חלפה חצי שנה, החלטתי לנסות למצוא את מספרה ולשאול אותה, האם היא מעונינת שבמסגרת ביקורי בעיר, אבחן את האפשרות. היא הסכימה וכן מצאתי את עצמי, חולף על פני בית חב”ד הממוקם באותו רחוב בו היא גרה.
נזכרתי שעדיין לא הנחתי תפילין, והחלטתי שלאחר מכן אפנה לבית חב”ד להתפלל.
בפועל לא יצאה העבודה מאחר שמשכיר הדירה סירב שיקדחו בשיש. אך לפני צאתי שאלתי אותה לגבי בית חב”ד הסמוך. התענינותי הפתיעה אותה. “מה לך ולבית חב”ד?”
השבתי שאני מתקרב לחב”ד, והוספתי “אני עומד להינשא פעם שנייה עם גרושתי בזכות ברכתו של הרבי שליט”א מלך המשיח”.
בהתרגשות היא הסבירה לי עד כמה חשובה המצווה שאני עושה, “מחזיר גרושתו”, וביקשה לתת לי דולר שקיבלה מהרבי שליט”א מלך המשיח בחלוקת דולרים.
בתחילה סירבתי, שמעתי רבות עד כמה חשוב ומיוחד דולר שכזה. אך היא הייתה נחושה והעניקה לי שטר אחד מהשטרות שהיו ברשותה.
משהתיישבתי ברכב, הבטתי בהתרגשות בשטר הדולר שבידי, וכשראיתי את הכיתוב על הדולר, כמעט התעלפתי. נכתב שם כך: “דולר ברכה מהרבי שליט”א. התקבל ביום א’ באלול”.
לא הייתי צריך יותר מזה לאישור וברכה לקראת החתונה”.
