מספר הרב משה אנטיזדה, רב קהילת יוצאי אירן ורב בית הכנסת “זכרון ליוסף” בנתניה:
“אחד הכלים החזקים ביותר, המשמשים לחיזוק ההתקשרות בין המוני בית ישראל, לרבי שליט”א מלך המשיח, זהו נושא ה”אגרות קודש”.
כל מי שבא במגע עם הנושא העל-טבעי הזה, כותב ומבקש את הברכה, חוזה לנגד עיניו בתשובה המופלאה המתקבלת לנגד עיניו, ב”השגחה פרטית” שאין דרך להסבירה, ומעל הכל זוכה לראות בהתממשות הברכה – הרי שהוא לא צריך יותר מכך, כדי להאמין ברבי שליט”א מלך המשיח – חי וקיים!
במסגרת פעילותי, יוצא לי להפגש לא פעם, עם אנשים שונים, שעברו מהפך שלם בחייהם, עם התממשות הברכה.
סיפור שכזה אירע לי, באחת מנסיעותי לניו יורק, לביקורי בחצרות הקודש אצל הרבי שליט”א מלך המשיח, ב-770.
פעמיים בשנה אני נוסע, כאשר הפעם הראשונה היא בחודשי החורף בעת “כינוס השלוחים” והפעם השניה הינה בקייץ, בדרך כלל בחג השבועות או לאחריו.
באחת הנסיעות שלי ל”כינוס השלוחים” פגשתי במשפחה מקומית, כשהאשה ביקשה ממני לבוא לביתם על מנת לבקש ברכה בעבור בני משפחתה.
בהגיעי לביתם התברר כי הצרה הראשונה שלהם הייתה, עניין הפרנסה. “פשוט אין לנו לפעמים מה לאכול בשבת” הם סיפרו בקול עצוב.
בנוסף הם כתבו לרבי שליט”א מלך המשיח על בקשותיהם השונות, בריאות להורים “זרע של קיימא לילדם” ושידוך טוב ובקרוב לביתם שהגיעה לפרקם.
על כל בקשותיהם, הם קיבלו את ברכת הרבי שליט”א מלך המשיח, באמצעות ה”אגרות קודש”, כשבקשר לנושא הפרנסה הם קיבלו את ההוראה” מהנכון שיקנה את החנות שעובד בו…
תמיהתם הייתה מושלמת: “מאיפה נוכל לקנות את החנות, כאשר אתה יודע את מצב הפרנסה?”…
עודדתי אותם בחזרה: “כשהרבי שליט”א מלך המשיח אומר – בוודאי שזה יכול להתקיים! שום דבר אינו מופרך”
זמן קצר לאחר מכן, טסתי בחזרה לארץ הקודש, למקום שליחותי. הפעם הבאה שהגעתי לשם, הייתה בקיץ, ימים ספורים לפני ג' תמוז, כאשר ביום שישי, אני נוחת בניו יורק בשעות הבוקר.
מייד לאחר תפילת שחרית, שמתי את פני לחנותו, על מנת לראות בשלומו.
כבר בחלון הראווה, ניתן היה לראות בשינוי שהתחולל בחנות. נכנסתי למקום, וחיפשתי את המוכר, אותו אני מכיר, להפתעתי, הוא יצא לקראתי, צוהל, בפנים שמחות ומחייכות: “אתה לא תאמין. היום קניתי את החנות!”
כאן התהפכו היוצרות. אם בפעם הקודמת הוא היה זה ששאל “איך אקנה את החנות” הפעם אני הייתי זה ששאל: “איך יכולת לקנות את החנות”.
אומר לך את האמת, לאחרי שהיית אצלינו, השתכנעתי שאכן, בעז”ה בקרוב יתאפשר לי לקנות את החנות, אולי על ידי זכיה בפיס וכדומה ואולי בדרך אחרת…
לפני זמן קצר, הגיע לכאן מנהל רשת החנויות, ואמר לי: “אני כבר יצאתי לפנסיה, ואתה הלא עובד כאן מעל 20 שנה, מה דעתך לקנות את החנות?” הסתכלתי עליו נדהם: “אבל איך אני בכלל יכול?” “אל תדאג, הוא ענה, אני יעזור לך לקבל משכנתא בבנק ואדאג למלא את החנות בסחורה, כך שאתה בעז”ה תתחיל להרוויח ותוכל בעתיד להשיב לי את הכל…”
מיותר לציין שגם שאר הברכות מהרבי שליט”א מלך המשיח התגשמו. ביתי כבר מצאה את זיווגה, וגם מהבן שמענו בשורות טובות לאחרונה… אכן, דבר אחד מדבריו לא יחזור אחור ריקם!
