כמי שגדל בבני ברק, לא יצא עד היום, לרב יהודה גרליץ, תושב העיר, לנסוע לבית משיח 770, למקומו של הרבי שליט”א מלך המשיח. הדחיפה שקיבל בשנים האחרונות, בלומדו את תורת הרבי שליט”א מלך המשיח ובמיוחד שיחות ה”דבר מלכות” תנש”א-תשנ”ב, הביאו אותו לחשוב על הרעיון בצורה רצינית.
אולי היה זה סימנה של השנה – תש”ע, בגימטריה 770, זה שהביא את הרעיון לידי ביצוע, כשהוא הכין את הדרכון ואשרת הכניסה, כשעדיין לא ברור אצלו מתי בדיוק תצא לפועל הנסיעה המתוכננת.
“מה שמאוד הפריע לי, הוא מספר, שמכיוון שלא נסעתי אף פעם, לא ידעתי כיצד אצליח להסתדר במקום בו אני נוחת בפעם הראשונה, כשאפילו בשפה המקומית אינני שולט ואין לי שם מכרים או קרובים שאצלם אוכל להתארח.
קצת אחרי חודש תשרי, התחלתי לחשוב ברצינות על הנסיעה, אותה חשבתי לערוך לקראת ימי חג החנוכה, השנה.
בכל אופן, הענינים התגלגלו כך שכבר הגיע המועד להזמין את כרטיס הטיסה ולהחליט סופית שאני נוסע, ובכל זאת, עדיין התלבטתי בעיקר בשל שאלת המקום בו אלון בקראון הייטס.
החלטתי לכתוב על הכל לרבי שליט”א מלך המשיח, תוך שאני מציין את חששותי ומבקש את ברכתו הקדושה להסתדרות הענינים.
את המכתב, הכנסתי לתוך כרך אגרות קודש (חלק ה') שיצא לאור בפורמט כיס, אותו רכשתי באחד מכינוסי גאולה ומשיח ב”יריד משיח”.
פתחתי את הספר, והתחלתי לקרוא: “בזה הנני לבקש את כת”ר שי' (=כבוד תורתו שיחי') לערוך התועדות בליל חמישי או בליל שמיני של חנוכה הבע”ל (=הבא עלינו לטובה) עם תלמידי הישיבה אשר לומדים סדר שלם בדא”ח (=דברי אלוקים חיים – חסידות) (ולא רק תניא בלבד) . . ת”ח ת”ח (=תשואות חן) מראש על הטרחה שבזה. ומטובו להודיעני ג”כ (=גם כן) את שמות התלמידים שנתן להם דמי חנוכה כנ”ל, בצרוף שם אמם” (אגרת א'רצ).
הבנתי שהרבי שליט”א מלך המשיח, אומר לי במילים אחרות, אתה תדאג לנסוע – אני אדאג לכל השאר. כשהכוונה היא להתוועד עם “התמימים” – תלמידי ישיבת חב”ד המרכזית השוכנת ב-770.
ואכן הענינים התגלגלו כמעט מעצמם, כשעוד לפני שיצאתי מהארץ, כבר סודר ענין מקום הלינה והאירוח על הצד הטוב ביותר…
זמן מה קודם לנסיעה, שמעתי מהרב יוסף יצחק כהן, השליח בסביון, בהתוועדות חסידית שנערכה בבית חב”ד בשיכון ה', בני ברק, על התפעלותו כיצד “התמימים” אותם צעירים, חיים בצורה מיוחדת כל כך את האמונה האיתנה ברבי שליט”א מלך המשיח.
אחד מהתיאורים שהוא הביא, הוא התמסרותם של הצעירים ל”מבצעים” כאשר יש מהם שבכל שבת צועדים מ-770, מרחק של שמונה שעות הליכה, כדי להגיע למקום פעילותם בבתי הכנסת ברחבי העיר.
ואכן הגעתי ל-770, שם פגשתי, בצורה חיה באותה תופעה מופלאה של “התמימים” החיים בצורה מיוחדת את האמונה.
בליל שבת עמדתי בינות לאלפים, הפוצחים כמידי קבלת שבת, בשירת “יחי” אדירה בסיום “לכה דודי”, ובמוחי חולפת אותה שאלה “מאיפה להם החיות הזו?” לפתע תוך שמחשבה זו חולפת בראשי, ראיתי את הרבי שליט”א מלך המשיח על בימתו כשהוא מעודד את השירה. התחלתי לרקוד בהתלהבות, כשאני שוכח בכלל מה קורה איתי…
במקום גם זכיתי להתוועד, כהוראת הרבי שליט”א מלך המשיח, עם התמימים, כשאני מספר להם את הסיפור אותו חויתי בעצמי.
