סיפורי ניסים מאגרות קודש

שלום וברכה. שמי אלחנן ח' בן אסתר. רצוני לספר סיפור נפלא שקרה לי עם אגרות הקודש.

אינני חסיד חב”ד, אני אברך ספרדי שלמד בישיבות ליטאיות. ולאט לאט מצאתי את עצמי לומד יותר ויותר בפנימיות התורה.

היה לי חבר טוב (אפילו טוב מאד) שהיה גם לשותף עימי במשרד ייעוץ למשכנתאות ששנינו הקמנו יחד. בתחילה הלך הכל למישרין, העיסקאות זרמו והכסף ב”ה היה מצוי בכיסינו.(תתאר לעצמך שבמשך כשנתיים לא ניגשתי אף לא פעם אחת ל”כספומט” – למרות שגם חיתנתי את בתי שתחי' באותה תקופה!) אבל לאט לאט התחילו חריקות. פה “נפלה” עיסקה. שם התקלקלה תכנית וכו' וכו'.

השותף שלי (שהיה גם החבר הכי טוב שלי) התחיל להיות פקעת עצבים. אני דנתי אותו לכף זכות כי היו לו בעיות לא פשוטות מהבית – ילד חולה ל”ע וגם “שלום בית” לא כל כך אי אי אי. אבל בהיותי הנפש הכי קרובה אליו,הוא היה פורק עליי את כל זעמו בצעקות נוראיות. וכעס בלתי נשלט. והלבנת פנים. גם בפני צוות העובדים שלנו. וגם מבלי לבדוק ביישוב הדעת מה באמת יש כאן.

היו מקרים שהוא “פתח עלי באש” אפילו בפני לקוחות של המשרד עצמו,ועד כדי כך שהלקוחות פשוט קמו ויצאו שלא על מנת לחזור.

הדבר נמשך כמעט שנתיים ולא ידעתי מה לעשות.

היו לילות שלא ישנתי טוב, כפשוטו. הייתי נתון בסבך של מחשבות ורגשות ללא מוצא. לפרק את השותפות? לא לפרק? ואם אפרק – מה אעשה אחר כך? איך אתפרנס? היו לי המון פחדים.

עד ל”ג בעומר שנת תש”ע. כמה ימים לפני כן הגיעה המועקה שלי לכדי כך שהחלטתי “מה יש לי להפסיד? אכתוב לרבי! הרי כבר כתבתי לו כו”כ פעמים ונושעתי!”

ישבתי וכתבתי על 5 דפי מחברת את כל הכאבים וההרגשות. גם רעייתי שתחי' עברה על הכתוב ובסופו של דבר נסעתי למירון בל”ג בעומר (עת רצון כידוע) ושם הכנסתי את המכתב לאגרות הקודש (בכרך י”ג, עמ' רב-רג).

ומה אתם חושבים? הרבי ענה לי מדויק כחוט השערה!

1. “אינני מבין מפני מה לעבוד בבלתי סדר,בשעה שאפשר לעבוד עם סדר” (הרבי נוזף בי שלא עבדתי מספיק בתיאום עם השותף).

2. “כמים הפנים לפנים וכו' ” (הרבי אומר לי לא לשנוא את השותף למרות שהלבין את פניי ובייש אותי כו”כ פעמים).

3. “המשרד בריחוק מקום” (הרבי רומז לי שאני עתיד להיפרד מהמשרד שבו אני נמצא כרגע).

4. לפני שכתבתי לרבי, הלכתי עם חבר להתייעץ עם מקובל שאמר לי “בגלגול הקודם אתם הייתם אחים”. או שכן – או שלא. המעניין הוא שהרבי במכתבו מזכיר את הענין ד”גלגולי נשמות“!!!

5. כשעברתי למשרד האחר (וזה סיפור נפלא בפני עצמו) חזרתי וקראתי את האיגרת של הרבי,והנה פלא: התאריך של אגרת הקודש הוא הוא התאריך שבו עברתי למשרד החדש!

6. לאחר שעברתי למשרד האחר, נותר חוב אצל השותף הקודם, ומכיוון שלא שילם – נאלצתי לתובעו בדין תורה. שוב חזרתי וקראתי את איגרת הרבי,ושם כתוב:”וכבר ידוע – דדברים הנאמרים מחוץ לבית דין אין להם שום תוקף”.

הקיצור:

יהודים יקרים, דעו שיש בורא לעולם,והוא רחום וחנון, אשר שתל צדיקים בכל דור ודור. יש רבי בישראל. ואין הוא נכנס בגבולות הטבע. אמירתו אמירה וברכתו ברכה. יעקב אבינו לא מת. אלא חי הוא לעולם (כלשון רש”י) אשרי תלמידיו ואשרי ההולכים בעקבותיו. ועוד מעט ואין רשע. וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום.