היה זה לפני כשבועיים. מספר ‘תמימים’ – בחורים הלומדים בבית מדרשו של הרבי שליט”א מליובאוויטש מלך המשיח ב-770 שבניו יורק – צעדו יחד ברחוב קינגסטון בשכונה. תוך כדי הליכה הם הבחינו בזוג הורים שדוחפים לפניהם ילד בכסא גלגלים. כטבעו של חסיד שמחפש בכל הזדמנות כיצד לעזור לזולת, ניגשו הבחורים לזוג ההורים להציע את עזרתם. הסתבר שהמשפחה אינה יהודית, לאבא קוראים ג’ון, ובנם הצעיר סובל מבעיה נדירה, בגללה הוא משותק בפלג גופו התחתון ואינו יכול ללכת ברגליו.
“אתם יודעים שאתם נמצאים כרגע ליד מקום מאוד מיוחד? מקומו של מלך המשיח! כאן, בבנין 770 ברחוב איסטערן פארקויי הסמוך, מתגורר מלך המשיח, הרבי שליט”א מליובאוויטש. הוא “ראביי גדול” והברכות שלו פועלות ניסים גלויים! כדאי גם לכם לבוא ולבקש ממנו ברכה!”.
הזוג מעולם לא שמעו על הרבי שליט”א מלך המשיח, על 770 ועל ניסים שיכולים לקרות. אבל הם הגיעו בשמחה. מי לא רוצה שיתחולל נס עבורו?
התמים יוסף יצחק ליפש נענה בשמחה להסביר להם על חשיבות המקום ולעזור בכתיבת מכתב. כשעמדו מול הבנין הגדול אדום הלבנים אמר להם יוסף יצחק: “במקום הזה הרבי שליט”א מלך המשיח מקבל את כל האנשים מכל העולם שמגיעים אליו לבקש ברכה ועצה. אצל הרבי אין הבדל בין אנשים שחורים או לבנים, בין היספנים ובין אנגלים. כל בני נח נבראו על ידי אלוקים אחד במטרה אחת: להרבות טוב בעולם ולעסוק בעשיית חסד האחד לשני. הרבי שליט”א מלך המשיח מקבל את כל בני האדם במאור פנים ומכוון אותם כיצד להצליח יותר לקיים את רצון הבורא”.
האמא נכנסה עם הילד לעזרת הנשים בעוד האב, ג’ון, נכנס לאולם בית הכנסת הגדול ב-770 על מנת לכתוב לרבי שליט”א מלך המשיח ולקבל את ברכתו באמצעות אגרות הקודש. ג’ון לא סיפר ליוסף יצחק על מה בחר לכתוב ועבור מה לבקש ברכה, אבל סביר היה להניח שכתב אודות בנו.
יחד הם הכניסו את המכתב בין דפי אגרות הקודש, כרך ד’, והמענה הופיע בעמודים קעז-ח. במכתב הראשון נכתב באריכות אודות חשיבות נתינת הצדקה, אשר היא הצינור המזרים לאדם מבורא עולם את כל הברכות שהוא זקוק להן. על כן, חשוב שכל אחד יחזיק בביתו קופת צדקה כדי להביא את הברכה לביתו.
המכתב השני התייחס לאדם ששאל האם נכון עבורו להשקיע יותר זמן בנסיעות לצורך עסקיו, נסיעות שיכולות להגדיל את הכנסותיו. הרבי שליט”א מלך המשיח ענה, שאם הוא יעסוק בהשפעה על יהודים שיקיימו תורה ומצוות, הרי שיראה הצלחה גדולה בעסקיו גם כשיעשה השתדלות רגילה בהבאת פרנסה. ג’ון התרגש מאוד מהתשובות שקיבל. הוא הרגיש שמכתבים אלו היו מכוונים ממש עבורו וסיפר שבאיזור מגוריו גרים יהודים שעדיין לא שומרי מצוות. הוא הבטיח שיתחיל להשפיע עליהם להתנהג לפי הוראות התורה וגם לקח חבילת ‘כרטיסי משיח’ לחלק ליהודים וחבילה נוספת של כרטיסי שבע מצוות בני נח לחלק לאינם יהודים. צעדיו לכיוון היציאה כוונו לחנות הקרובה, כדי לקנות קופת צדקה גדולה שתהיה אצלו בבית, אלא שאז.
“ג’ון! זה נס!”, אשתו המתינה לו בחוץ מלאת התרגשות: “לפני דקות אחדות, בעזרת נשים, לפתע קם בננו מכיסא הגלגלים והתחיל לטפס בכוחות עצמו במדריגות!”…
