את הסיפור הבא חוויתי מקרוב, משום שגיבורי הסיפור הם אישתי, בני ואני…
זה התחיל ביום עמוס של שגרה. אשתי היקרה, חנה, חשה בחולשה מאז הבוקר, אך בהיותה בחודשים המתקדמים היא לא ייחסה לזה חשיבות וחשבה שזה חלק מהתופעות הרגילות למצבה. בכל זאת היא פנתה לבדיקה במרפאה. קול פנימי לחש לה שצריך לטפל בסיפור הזה… הרופאה עשתה בדיקה קצרה וקבעה שהכל תקין אך המליצה לחזור לבדיקה יותר רצינית בערב.
כשהגיעה בערב, עשו לה בדיקה נוספת. טכנאית הבדיקה אמרה גם היא שלדעתה הכל תקין, אבל ליתר בטחון פנתה להתייעץ עם הרופאה המומחית. כשהסתכלה הרופאה לרגע על תוצאות הבדיקה הרצינו פניה מיד: “את נוסעת מכאן ישר לבית רפואה! העובר שלך בסכנה! יש לו בעיות בקצב הלב ומים בחלל הבטן”.
באותו זמן הייתי בהתוועדות בבית חב”ד שלנו בבית שמש לרגל הילולת הרבנית חיה מושקא נ”ע, רעייתו של הרבי שליט”א מלך המשיח. בתוך רגע נאלצתי לסיים את ההתוועדות ולהצטרף לאשתי לנסיעה מיידית לבית הרפואה ‘שערי צדק’ בירושלים.
טכנאיות האולטרסאונד בבית הרפואה היו מודאגות ומדאיגות מנתוני הבדיקות: “יש בעיה רצינית בקצב הלב של העובר”. פעימות לב של עובר נעות בדרך כלל בין 160-120 בדקה, ואילו כאן הפעימות היו בקצב של 250 לדקה!
תמונות האולטרסאונד נשלחו לקרדיולוגים מומחים באמצע הלילה. הרופאים שבשטח אמרו לנו שיתכן ויצטרכו לעשות ניתוח מיידי להוציא את התינוק כדי להציל אותו, וגם אז – לדבריהם – לא בטוח שהוא ישרוד, ח”ו… השתדלתי להיות אופטימי ולהאמין שהמצב יותר טוב מאיך שהרופאים מציגים אותו. אבל כשאחרי השעה אחת בלילה הודיעו לנו שקרדיולוג מומחה מגיע עכשיו במיוחד מביתו כדי לטפל במקרה שלנו – התחלתי באמת להילחץ…
אברך צעיר שלפתע מוצא את עצמו בלחץ עצום ובליבו של מקרה סבוך שקורה רק בסיפורים… הקרדיולוג המומחה ד”ר מקס גודפרי, הגיע באמצע הלילה ופתח במיוחד בשבילנו את הקליניקה שלו. לאחר בדיקה ארוכה ומתוחה קבע הד”ר שלא מוכרחים ליילד כעת את התינוק, וניתן לנסות טיפול דרך תרופות שתיקח האמא. “האם יש קשר לחולשה שאשתי הרגישה?” שאלתי אותו. “אין שום קשר”, ענה הרופא, “בעיות בקצב לב של העובר לא גורמים חולשה לאמא. הבעיה הזו ללא ספק התחילה רק בשעות האחרונות ואין שום אפשרות שהאמא תרגיש את דופק הלב של העובר. זה ממש נס שהגעתם לפה”…
אשתי אושפזה שבועיים במחלקת הריון בסיכון. כאשר מידי יום עברה בדיקות לב לה ולעובר, ובדיקות נוספות. כשחזרתי לבית לאחר לילה ארוך ומטלטל, כתבתי מכתב לרבי שליט”א מלך המשיח וביקשתי ברכה שהכל יעבור כשורה ובשלום. המענה המדהים הופיע באגרות קודש חלק ח’ עמוד סג )בתרגום מאידיש(: “עליו למסור לזוגתו שכלל לא תדאג.. ובפרט כשמדובר אודות משאלה של זרעא חייא וקיימא, שזוהי מצווה מהתורה שניתנה לכל אחד מאתנו, הרי ודאי שהשם יתברך יתן ברכה והצלחה למלא את המשאלה . .
והשם יתברך יעזור לשניכם לבשר בשורות טובות בזה”. היינו מעודדים ונדהמים. המילים היו ברורות ומחזקות. אך עדיין נותר החשש שהעובר יוולד עם בעיות בלב…
שלושה חודשים אחר כך נולד לנו בשעה טובה בננו אלעזר יהודה. והבעיה בלב נעלמה כלא הייתה!
