ב”ה. שמי רותם שרעבי. גדלתי בקרית ארבע להורים ומשפחה מדהימים ואבא שהי’ה משלוחי הרבי מה”מ לעיר האבות. ב”ה הייתה לי ילדות רגילה ושמחה מאוד וגם מבחינה בריאותית. בגיל 17 בערך שמתי לב שהשיעולים מתחילים להשפיע במאמץ, כמו ריצה, טיפוס הרים ועליות גדולות. ומאז זה הלך והתדרדר. הורידו לי פרופיל והתגייסתי בכל זאת, המצב המשיך להתדרדר ובהמשך יצאתי מהצבא והלכתי לישיבה בצפת, שם הצלחתי לשרוד רק כמה חודשים עד שהריאות כבר לא עמדו בעליות אל הזאל וחזרתי לבית. זמן לא רב אח”כ, פשוט קרסתי לגמרי והגעתי לבית הרפואה שערי צדק במצב אנוש שנהפך בין רגע לקריטי.
הרופאים לא נתנו לי סיכויים לחיות וקראו למשפחתי להיפרד ממני ח”ו. אבי שיחי’ כמובן שישר פנה איגרות הקודש. והרבי כתב אז על שני רופאים מומחים בעיר הגדולה. ובירך אותי ברפואה שלמה. כמובן, שבאמת היו בדיוק שני רופאים מומחים לעניין שלי ועד היום ב”ה אני בקשר עם שניהם ועדיין מטופל ע”י אחד מהם. עברתי תקופה של שנה קשה ביותר שלא הי’ה סיכוי שאחי’ה וב”ה בזכות ברכותיו המופלאות של הרבי שליט”א מה”מ זכיתי להמשיך ולחיות. והברכות תמיד ליוו אותי בכל צעד בחיים. עצם זה שהרבי כתב לי רפואה שלימה, חינכו אותי, שהרבי לא אומר סתם דברים ח”ו. הי’ה לי ברור שלא משנה
מה התחזיות של הסטטיסטיקה במציאות של העולם ומה הפחדים של הרופאים,לי ברור שכשיש רפואה שלמה מהרבי מה”מ זה אומר שאזכה לחיות בוודאות עד הגאולה. ב”ה 13 שנים חייתי בבריאות טובה, כאשר בזמן הזה אני מנגן בחתונות ובכל מיני הופעות, מצלם בארועים, מלמד מוזיקה בישיבות באזור, ובמתנס הקהילתי ומנחה הרכבים מוזיקלים.
לפני 3 וחצי שנים בערך,אחת הרופאות מסתכלת על התוצאות של תפקודי הריאות ומיידעת אותי שהמצב לא טוב וש 100% מהצעירים שהי’ה להם עקומה כמו זאת שבבדיקות שלי לא שרדו. ובאמת, תקופה קצרה אח”כ גופי התחיל לדחות את הריאות ולאט לאט הרגשתי שאני כבר לא מצליח לתפקד נורמאלי. בהתחלה זה הי’ה בעליות ומדרגות ועד שזה הגיע גם לדברים פשוטים יותר כמו להתכופף, לנגן ואפילו הליכה בירידה נהיתה למשימה קשה.
מתישהו גם התחלתי לשים לב שהצוות הרפואי,שמלווה אותי כבר שנים רבות באהבה גדולה,מראה פנים מודאגות כשהם פוגשים בי. בדר”כ, כשמגיעים ל30% ריאות, נכנסים לרשימת המתנה להשתלה, אצלי זה לא קרה. התחילו דיבורים על זה בצוות הרפואי,אבל רק בהמשך הבנתי מה העניין. אני מועמד להשתלה חוזרת והסיכויים לשרוד לא גדולים בכלל. מתישהו כבר לא הייתה ברירה והמצב החמיר מאוד. מצאתי את עצמי בפגישה עם המנתח הראשי שבדק אותי והסביר לי לקראת מה אני הולך. עכשיו, לי, בתור אחד שלא אוהב לשמוע דברים לא טובים זה מאוד הפריע.
כל הצוות יודע מהכרות איתי,שלא מעניין אותי מידע ופרטים בעיניני המחלה. רק מה שאני צריך לדעת לאותו רגע. זה מיותר מבחינתי וחוסך דיכאונות מיותרים. אבל הגיע הזמן, ומסתבר שאני חייב להיפגש עם המנתח והוא חייב לפרט לי לפרטים מה הולך להיות.
ישר אחרי שניפגשתי איתו ושמעתי תחזיות כודרות ומפחידות ה’ ירחם הוא הוסיף ואמר לי, שאם אני אעבור את הניתוח, אז השיקום הוא ארוך מאוד.
פה נישברתי. אני באמצע החיים,ב”ה מלא עשיי’ה ואין מצב שאני עכשיו כמה חודשים מאושפז.מה גם שזה ייסורים מאוד גדולים להיות מאושפז המון זמן.ניגשתי ישר אחרי הפגישה לאחות הראשית שמנהלת במחלקה את הכל ושיתפתי אותה.
היא אמרה לי דבר כזה,כשבאים להשתלה ראשונה ובאים יחסית בריאים וחזקים אז לפי הספר,זה עד שבוע טיפול נמרץ ועוד שבועיים מחלקה.הייתי כמה ימים ביאוש. הרבי הבטיח לי רפואה אבל לא הבטיח לי כלום לגבי מה יקרה בדרך.
ואז החלטתי שאני לוקח על עצמי הוספה בתורה ומצוות ובפרט במצוות הצדקה שהיא מקרבת את הגאולה ועל הדרך גם את הגאולה הפרטית..אמרתי להקב”ה שיעזור לי בזכות זה ויביא את הגאולה האמיתית והשלימה, ושיקצר לי את האישפוז הארוך שמחכה לי.
וככה מצאתי את עצמי בין השאר, מקבל על עצמי לקרוא כל יום את כל ספר תהילים ועד הגאולה, בהתחלה הי’ה קשה ועוד יותר רציתי גאולה אבל אח”כ ב”ה התאהבתי בזה וזה נעשה חלק בלתי נפרד מסדר יומי. בנתיים, בכל הזמן הזה,אני מחכה לתורם. אבל יש ועדה רפואית משפטית שהיא מחליטה מי יקבל ראשון את התרומה וכמובן שכל מי שמחכה להשתלה ראשונה הוא קודם למי שמחכה להשתלה חוזרת. מה שמסביר למה רק 5% מגיעים לניתוח.. 95% נפטרים בזמן ההמתנה.
לי אישית נשאר ממש קצת זמן וכבר הלב שלי פרפר כמה פעמים בלילות האחרונים. ולפני שנמצא תורם הרגשתי כבר שזהו ושלפי דרך הטבע ח”ו זה נגמר. שלושה שבועות לפני ההשתלה אני יושב בביקור רופא אצל פרופ קרמר והוא מודיע לי במבט מרחם וטון דיבור עצוב כזה,שנכנסו עוד שלושה לפניי לרשימת ההשתלה ויקח לי עוד זמן עד שיגיע תורי, ואני בכלל בקושי כבר חי. ואז פתאום זה הגיע.
נס גלוי! בעודי נמצא באמצע ללמד,אני מקבל שיחה וכתוב על הצג פרופ קרמר. עניתי לו בהתרגשות גדולה. והוא הודיע לי שמצאו ריאות שב”ה מתאימות בדיוק בשבילי ושאל אותי אם אני מבחינתי מוכן ללכת על זה. וכמובן שאמרתי לו שכן והייתי מאושר.
הבנתי אח”כ מהאחות הראשית שהוא כל כך התפעל מהתגובה וסיפר לצוות בהתלהבות שהסכמתי ועוד שהייתי בשמחה גדולה והתלהבות..
רק כדי שתבינו,אנשים לא ששים במיוחד ללכת על זה ויש כאלה שרואים את זה כעלי’ה לגרדום. וזה המקום לציין,ששלושה שבועות לאחר ההשתלה הגיעה אלינו העובדת סוציאלית הראשית עם עוד מישהי מהצוות הרפואי וסיפרה לנו שההשתלה שלי היא תקדים לא יאומן ושאני היחיד בארץ שהצליח לשרוד את הניתוח הזה של השתלה חוזרת של שתי ריאות. היו כמה השתלות חוזרות שהצליחו אבל של ריאה אחת. זה אחר לגמרי.
הגעתי במהירות לבלינסון ושם חיכו לי כבר משפחה וחברים. וקרה גם פה נס והריאות הגיעו בשלום לבלינסון. הרבה פעמים מחזירים את המועמד להשתלה הביתה ויש הרבה שזה קרה להם וגם נפטרו בעקבות זה.
אבל בחסדי ה’ ית’ הכניסו אותי לניתוח וכמובן שרגע לפני הכניסה פתחנו באיגרות הקודש והתשובה, הייתה מדהימה.
נכנסתי בשמחה גדולה מאוד לחדר ניתוח והניתוח החל,הוא ארך מעל 12 שעות ולקראת הסוף הכל הסתבך וכבר כמעט איבדו אותי ח”ו והיו צריכים לבצע בי החייאה ולהזרים המון מנות דם.
ב”ה הניתוח הסתיים והמנתח הראשי אמר למשפחתי שזה הניתוח הכי מסובך שהוא עשה עד היום והם לא הבינו איך שרדתי את זה.אחרי הניתוח
הוכנסתי ישר לטיפול נמרץ. זוכרים כמה זמן אישפוז יש למי שמגיע חזק יחסית? וזה מיוחס להשתלה ראשונה.. שבוע טיפול נמרץ ושבועיים מחלקה. ולי ניבאו תחזיות הרבה יותר גרועות ה’ ירחם. בזכות הברכה של הרבי מה”מ יצאתי מטיפול נמרץ תוך שלושה ימים וחצי ועוד ארבעה ימים במחלקה והייתי בחוץ.
9 צינורות הורידו לי מכל מיני מקומות בגוף,חמצן,נזקים ועוד כלמיני. וכולם היו בהלם מההתקדמות הלא הגיונית הזאת. הם לא ראו אף פעם החלמה כזאת. הרופאים בעצמם עוד לא הספיקו לעכל ולצאת מההלם של העובדה שעברתי את ההשתלה הם נכנסו לעוד הלם מאיך ששוחררתי כל כך מהר. ביום השחרור אחי הגיע לקחת אותי להמשך שיקום ההתאוששות אצלם בבית ובדרך הוא מספר לי שיש לו איזה עניין בעסק שמעיק עליו מאוד וגורם לו לחוסר נחת ומצב רוח ירוד.
אז אמרתי לו ישר,שהרגע ראינו ניסים גלויים שהקב”ה עשה לנו ושאין לו מה לדאוג ויש רבי שיסדר הכל. פתאום אני שם לב שהוא נכנס להלם והוא מושיט את היד ולוקח את הפלאפון שלו כדי להקריא לי מכתב מהרבי שהוא פתח הבוקר. במכתב הרבי כותב לו שאינני מבין למה לו להיות בעצבות כאשר הוא רואה איך שהקב”ה עשה להם ניסים גלויים במשפחתם. מדהים לראות איך שהרבי שליט”א מה”מ חי וקיים ודואג לכל פרט ופרט.
לא הזכרתי את זה עדיין,אבל התורם של הריאות הוא מהעדה הבדואית. עיתון ישראל היום אירגן מפגש עם המשפחה ובמפגש, האבא סיפר שכל הסביבה שלו התנגדה מאוד ותיאר עד כמה הייתה קשה ההחלטה. אבל הוא הרגיש שאלוקים רוצה אחרת ואף הלך לשלושה שייחים גדולים והם אמרו לו שזה מצוה לתרום.
ואותי זה ישר מקשר לנס של ג’ תמוז. הרבי שליט”א מה”מ אומר בדבר מלכות של ג’ תמוז פרשת קורח. (לקרוא מהמקור):
ב”ה זכיתי להיות חלק ממש מנבואותיו של הרבי שליט”א מה”מ וממש כימי צאתך מארץ מצרים אומות העולם סייעו לי להמשיך בהפצת החסידות ובששליחות היחידה של קבלת פני משיח צדקנו ושמעתי שהשקד ממהר לפרוח תוך 21 יום וזה בדיוק הימים של האישפוז שבוע טיפול נמרץ ו שבועיים מחלקה. אבל זה שייך לנפלאות של אז..כשיצאו מארץ מצרים כנראה. כי לי הרבי דאג לנס גאולתי ממש כמו ג’ תמוז של דור הגאולה
והעביר אותי ניתוח שהוא עם 0 אחוז הצלחה והוציא אותי תוך שבוע מבית הרפואה. אין דברים כאלה!
ורבי, על דבר אחד ידעתי שאני חייב למסור את נפשי וגופי וזה לא לוותר ולהמשיך בשליחות המדהימה שנתת לי וכל זה על אף המצב של הריאות שהיו על 14%.
לפי הטבע,הייתי חייב חמצן ולא יכלתי לזוז בלעדיו.אבל אחד מהניסים שדאגת שיקרו לי זה שיכלתי לצאת מהבית גם בלעדיו,זה הי’ה קשה מנשוא אבל נתת לי כוחות ובכל מדרגה שעליתי ולקח לי חצי דקה בערך יכלתי אפילו לחייך ולהגיד להקב”ה שהסבל יהי’ה למען גאולת עמ”י. ואני יכול להגיד לכם היום, שחלק גדול מהספקת החמצן שלי, היתה השליחות. וכפי שחונכתי, השליחות היא אחת ויחידה והיא קבלת פני משיח צדקנו וצריך לפרסם בכל מקום ומקום את דברי הנבואה של מלכינו משיחנו ונביא הדור.
אומנם ,אני לא נראה כמו חסיד חב”ד מקצועי,אבל כנראה זה הרעיון של הקב”ה. בכל צבא יש מחלקות ומסתבר שאני זכיתי להיות במחלקת המסתערבים. וכיאה למסתערב, הקב”ה זיכה אותי ללמד בכמה ישיבות של הציונות הדתית בהר חברון ובקרית ארבע ולעבוד עם הנוער באזור (וכידוע הקושי להחדיר שם אצל אלה שספגו ציונות את כל מה שקשור לעיניני גאולה ומשיח וכל מה שקשור לרבי מלך המשיח שליט”א)וב”ה אני זוכה לראות בשליחותי איך שהרבה אור,ממש נתפס בכלים.
ואחרי שעברתי את ההשתלה החוזרת שכנ”ל זה בילתי אפשרי לעבור אותה,זכיתי שכמה מתלמידי שם אמרו לי,חיים רותם,אתה הבאת לנו את הגאולה לחיינו אז בזכות זה הקב”ה הביא לך גאולה משלך.
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!
