חג הסוכות ה’תשע”ט, עשרות אלפים גודשים את בית רבינו שבבבל – 770 – בית משיח בניו יורק. מכל רחבי העולם ניכרת נהירה המזכירה ולו במעט, את העליה לרגל, לבית המקדש. כמעט לכל אחד מהנוכחים שעשה מאמץ להגיע למקום הקדוש, יש סיפור מופת על הגעתו. חלקם מקפידים על נסיעה זו, מידי שנה בשנה, ואף הם רואים בכל פעם את הסיוע והעזרה מהבורא ית’, להתגבר על המניעות, ולחוות שוב, את רגעי החודש הנעלה, או לפחות את חלקו, אצל הרבי שליט”א מלך המשיח.
לקראת שמת תורה, זרם האורחים מתגבר. בעוד שלראש השנה, מגיעים בעיקר תלמידי השיבות השונות, שעשו מאמצים רבים להשיג את כרטיס הטיסה, בעיקר על ידי לימוד ושינון במסגרת מבצעי הלימוד בישיבות. הרי שלימי החג האחרונים שמיני עצרת ושמחת תורה מוגשת נסיעת האברכים ובעלי המשפחות.
אחד מאותם עשרות אלפים, הוא הרב שלום לוגוב, שבהתוועדות ספונטנית שנערכה בסוכת 770, סיפר על נס הנסיעה שלו, בשנה זו:
“היה זה ביום חג הסוכות, יום לפני הטיסה המתוכננת לרבי שליט”א מלך המשיח. כאשר לפתע, ללא כל סיבה הנראית לעין, התחלתי לחוש כאבים עזים ברגלי.
הכאבים, שבתחילה הציקו רק קצת, התגברו בתוך שעות ספורות, כך שכאשר הגעתי לבית הכנסת לתפילת מנחה, מצאתי כי אני בקושי מצליח לעמוד לתפילת העמידה, ומיד לאחר מכן התיישבתי תשוש במקומי.
לאחר התפילה, פסעתי, במאמצים גדולים ובמשך זמן ארוך לביתי, שם נשכבתי על המיטה, ללא יכולת לזוז ועם כאבים שרק הולכים ומתגברים. לצד הלחץ הטבעי מהמצב, הרי שהתחלתי לחשוש באופן מיידי, מה יהיה עם הטיסה למחרת.
החלטתי לנסוע יחד עם רעייתי למוקד החירום הפועל בשעות הערב, כשבדרך אני אומר לה: “שמעתי שיש זריקה שנותנים לכאבי גב ומאפשרת חזרה מהירה למסלול רגיל, אולי זה מה שאני צריך?”.
במהלך הנסיעה, פניתי לבקש את ברכתו של הרבי שליט”א מלך המשיח. תוך שאני מקבל החלטות טובות, אני שולח בקשת ברכה אותה כתבתי באתר האינטרנט, www.igrot.com ומקבל במקום את התשובה שנפתחה בכרך ט’, עמ’ ש”ו:
“כבקשתו אזכירו ואת ב”ב שיחיו… ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות”.
לא היייתי צריך יותר מזה. באותם רגעים התחילו הכאבים לפחות במהירות. הרופא התורן בדק אותי ואיבחן כי מדובר בדלקת פנימית, והמליץ לי ליטול כדורים שלש פעמים ביום, הסברתי לו כי עלי לטוס למחרת לרבי שליט”א מלך המשיח, והוא הציע לי לקחת זריקה (כפי שקויתי), שאכן הורידה גם את שאריות הכאב שעדיין חשתי בהם. למחרת עליתי כאחד האדם לטיסה.
הנסיעה שלי בשנה זו, הינה גם הודיה פרטית על הנס שלי, מתוך שבח והודיה לה’ יתברך.
