הדר בוכריס הי”ד שנרצחה בתחילת השבוע שעבר בפיגוע בגוש עציון, נפגשה בחג סוכות האחרון בבית חב”ד פושקר, עם – תבדלחט”א – עדנה סרוסי שהיתה כלתו של הדר גולדין הי”ד שנהרג על ידי מחבלים ביום שישי השחור ברפיח במהלך מבצע צוק איתן וגופתו נחטפה.
הדר בוכריס סיפרה על המפגש לשליח הרב שמשון גולדשטיין:
“כשעדנה שאלה אותי, איך קוראים לי ועניתי “הדר”, העיניים שלה פתאום התכווצו והיא נאלמה דום”…
עדנה, טיילה בראג’יסטן – הודו, וביקרה בבית חב”ד פושקר בתקופת החגים. ביום האחרון לשהותה פה התלבטה אודות כתיבת מכתב אישי לרבי מלך המשיח.
“אני לא בדיוק חב”דנקית. איך בדיוק לנסח. ואין לי ממש שאלה”, אמרה. “תכתבי מהלב”, עניתי לה.
עדנה כתבה. קיפלה בהתרגשות את המכתב והניחה אותו באחד מכרכי ה”אגרות קודש” באופן אקראי לגמרי.
המכתב שהתקבל (אגרות קודש, כרך כ”ג עמוד רז) הותיר את כולנו המומים, דומעים ומעודדים, והרי הוא לפניכם.
בצער נודעתי מאבדתם, ונוסף על השתתפותי בצערו, נא למסור לבתו והמשפחה שי’ אף כי בלתי מכירם ברכת תנחומים – המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
אופייני הוא הנוסח האמור המקובל והמסורתי, שיש לדייק בו שתי נקודות: א) בנוגע לעצם הצער, שמקשר את צער היחיד עם צער הכלל, זאת אומרת שכמו שחורבן ציון וירושלים הוא אבל כל העם כולו, כן הוא אבל היחיד, באשר כל עם ישראל הוא קומה אחת, שלכן נקל יותר לשאת את הצער והיגון. ב) ובנוגע הנחמה, הרי כמו שודאית נחמת ציון וירושלים והיא מיסודי אמונתנו, עד שאמרו שכל המתאבל על ירושלים זוכה לראות בנחמתה שמחתה, כן הוא ענין האבלות שמטרתה ותכליתה ענין התשובה (רמב”ם הל’ אבל סוף פ’ י”ג) שהנחמה ודאי שתבוא ממנחם ציון ובונה ירושלים.
בכבוד.
כל כך מדויק להדר גולדין וכל כך מתאים להדר שלנו.
צער היחיד שהוא כפשוטו, צער הכלל. ונחמת היחיד שתהיה לכולנו תיכף ומיד לנחמת הכלל.
יהי זכרם ברוך. “והקיצו ורננו שוכני עפר והם בתוכם” בקרוב מאד בתחית המתים עם משיח צדקנו.
