הסיפור הבא סופר ע”י הרב משה אנטיזדה שי’, רב קהילת יוצאי איראן בנתניה:
“כדי להגיע לכולל ברעננה, בו אני לומד, צריך לחכות בכל בוקר בנקודת איסוף בנתניה, לשם מגיעה הסעה ואוספת את כל האברכים.
באחד הימים, כשההסעה בוששה לבוא, סימנתי בידי למכוניות העוברות במקום על מנת “לתפוס טרמפ” לרעננה. לאחר מספר דקות עצר לידי רכב שרד שעל פי חזותו של הנהג ניכר היה שהוא בעל ממון. הלה שאל אותי לאן ברצוני להגיע, כשעניתי לו למחוז חפצי, טען שהוא נוסע בכיוון ההפוך, סגר את הדלת ונעלם בין המכוניות ששעטו בכביש.
חלפו מספר דקות והנה הוא חזר אלי והציע לי לעלות, כשהוא מבטיח שייקח אותי לרעננה…
במהלך הנסיעה הוצאתי כמנהגי את ספר התניא וקראתי בקול רם את השיעור היומי שהיה באותה עת באחד מהפרקים של “אגרת התשובה”. חלפו כמה רגעים כשלפתע אני שומע אותו ממרר בבכי. שאלתי אותו לסיבת הבכי, והוא סיפר כי בשעות הקרובות הוא עומד לעשות שני דברים: “להחזיר את הרכב בו אנו נוסעים להוצאה לפועל ו… לאבד את עצמי לדעת” (רח”ל).
הצטמררתי למשמע דבריו, ובמשך הנסיעה ניסיתי לשדל אותו לחזור בו מהחלטתו. הלה נפתח אט אט וסיפר לי כי בעבר היו בבעלותו מספר רב של משרדי תיווך והמזל האיר לו פנים, וכך היה לעשיר מופלג. לאחרונה, בצורה בלתי מובנת כלל, התהפך עליו גלגל ההצלחה – בתחילה אשתו התגרשה ממנו ולאחר מכן העסקים התחילו להתדרדר. כמה מהעסקאות עליהם שם את כל הונו, ירדו לטמיון. הוא לקח מספר הלוואות בנקאיות מבלי שיהיה לו כיסוי, והוא לא הצליח לעמוד בהחזרי החובות. רשויות החוק והבנק עיקלו לו את הבית, וכעת הוא הולך להחזיר את הדבר האחרון שנותר בידו, את הרכב.
על אף עיצבונו וייאושו הרב, נסכתי בו תקווה ועידוד, והצלחתי לשכנעו להימנע מלאבד עצמו לדעת.
סיפרתי לו על האפשרות היקרה מפז שיש בידנו כעת, לכתוב לרבי שליט”א מלך המשיח באמצעות ה”אגרות קודש”. בקשתי ממנו כי בעוד כמה שעות יבוא לאסוף אותי, וביחד ניסע בחזרה לנתניה ונכתוב.
כשהגעתי לכולל תקפו אותי נקיפות מצפון על כך שדחיתי אותו בכמה שעות, אולי הייאוש יגבר עליו והוא יבצע ח”ו את מה שחשב. חששותי נגוזו כמה שעות לאחר מכן, כשסיימתי את לימודי וראיתי אותו ממתין לי במכוניתו בפתח הכולל.
נסענו יחדיו לביתי, ולאחר שקיבל על עצמו מספר החלטות טובות, נטל את ידיו וכתב על מצבו. במכתב שנפתח מונה הרבי שליט”א מלך המשיח מספר דברים שיכולים להוציא את האדם ממרה שחורה, כשאחד מהם הוא הכנסת השמחה ללב, ולהקפיד על מצוות תפילין.
כשסיימתי להסביר לו על תוכן המכתב, תוך שאני מספר סיפורי מופת מדהימים שאירעו בזכות ברכותיו הקדושות של הרבי שליט”א מלך המשיח, פצחנו בריקוד שמח ונלהב … ביציאתו מן הבית, הבטיח להקפיד על הנחת תפילין בכל יום חול.
כמה שבועות לאחר מכן התקשר אלי וסיפר כי הוא כבר רואה אור בקצה המנהרה ועסקיו מתחילים להתאושש לאט לאט. לאחרונה דיברתי איתו שוב, ובהתלהבות רבה סיפר שעסקיו חזרו לשגשג כבעבר, ושהוא לא מפספס אף יום מבלי להניח תפילין…
