הר' יצחק דאיזדה מאילת, התפלא מה אירע לרכבו. מזה כשבע שנים שהוא מחזיק ברכבו המשפחתי.
אמנם, מלכתחילה נועד הרכב לשימוש אישי, אך ברור היה לו, מעת הקניה, כי כחסיד, אין דבר כזה “אישי” וגם רכבו הפרטי, נצבע במהירות בסמלי ה”מבצעים” ודגלי משיח, כשהוא הופך למין “מיני-טנק-המבצעים”, כשכל רואיו מקבלים את המסרים היהודיים והגאולתיים.
לאחרונה, שם לב יצחק, כי הרכב מתחיל לעשות בעיות. משום מה הרכב כבר לא פעל כמימים ימימה.
הביקורים התכופים במוסך הראו שמשהו הרבה יותר מ”לא תקין”. המוסכניק, ניסה להציע מספר פתרונות, אך בכל פעם שהוחלף חלק ברכב, התברר למחרת, או בתוך מספר ימים כי הבעיה שבה על עצמה, ויש צורך בהחלפת חלק אחר.
“מלבד הנזק הכספי, מספר יצחק, אותו נאלצתי לספוג, מה שהפריע לי, ובמיוחד לידידי בעל המוסך, הייתה העובדה שאנחנו לא מצליחים לגלות את הבעיה של הרכב. טרחה מרובה וזמן יקר שעבר בנסיונות לתקנו, לצד העובדה הכואבת, שהרכב לא תפקד כמו שצריך, וכל סדר יומי השתבש שוב ושוב.
החלטתי לתקן פעם אחת ולתמיד את הרכב. הגעתי למוסך, והסברתי לבעל-הבית, שהפעם חייבים להוציא את הרכב בלי הבעיה.
“תשמע, הוא ענה לי, אני רואה שהיום יש לי כאן עומס בלתי רגיל, אני מציע, שתבוא מחר על הבוקר, בא נגיד בסביבות 7 בהוקר, תשאיר פה את הרכב, ואני באופן אישי, אעבור על כל חלקיו, כדי למצוא את הבעיה”.
הרעיון היה נשמע לי, וחזרתי לביתי, תוך שאני מתכנן להגיע למחרת על הבוקר למוסך.
בבית, ישבתי וחשבתי לעצמי “מה עוד לא ניסינו, לכאורה אין שום סיבה הגיונית לכך שהבעיה ברכב נמשכת ונמשכת, מה עוד שהפתרון לא נמצא, ולא בטוח שימצא בבדיקות חוזרות. עלי לעשות משהו אחר”.
החלטתי לכתוב על כל הבעיה, לרבי שליט”א מלך המשיח, ולבקש את ברכתו לסיפור הלא פשוט הזה, שכאמור נמשך כבר כמה שבועות.
לרכוש רכב חדש לא בא בחשבון כרגע, במיוחד שלכאורה, לא אצליח למכור בקלות כזה מין רכב, שבבדיקה שגרתית מייד שמים לב, שהאוטו לא נוסע כמו שצריך…
תוך שאני מהרהר בזאת, אני מתכונן לכתיבה לרבי מלך המשיח שליט”א.
העלתי את כל הסיפור על הדף, והכנסתי אותו לאחד מספרי האגרות קודש, הנמצאים בביתי, תוך שאני שולף מהארון, באופן אקראי (בהשגחה פרטית כמובן) את אחד הכרכים.
אחזתי בידי את כרך טו, וכשפתחתי אותו לראות להיכן הכנסתי את המכתב, מצאתי שהוא נפתח בעמוד תו. בין השאר נכתב שם במילות התשובה: “לקרב את המאור אל הניצוץ” כשהכוונה שם הוא על קירוב הנשמות לתורה.
המילים האלו “תפסו” אותי משום מה, ולא הרפו ממחשבותי. בשעות הערב, החלטתי לעבור בעצמי, למרות שאין לי כל נסיון בכך, ולגלות בקרבי המנוע את אותו “מאור” שצריך לקרבו אל “הניצוץ” כפי שהבנתי בעצמי מהתשובה…
עברתי על חלק אחרי חלק, בסבלנות ובנחישות. עד שהגעתי ל'פלאגים', גם שם עברתי על פלאג אחרי פלאג, עד שגיליתי שאחד מהם לא עובד…
למחרת בבוקר, הגעתי למוסך. “או, טוב שהגעת על הבוקר, קרא לעברי המוסכניק, עכשיו יהיה לי הרבה זמן למצוא את התקלה”… עניתי לו שאין צורך, “כבר גיליתי את הבעיה, כעת צריך רק לתקנה.
ואכן בבדיקה שהוא עשה, התברר כי אחד החוטים הקטנים, נשרף מבפנים, דבר שלא ניתן היה לראות מבחוץ… “אני לא הייתי יכול למצוא את התקלה לבד, אמר לי המוסכניק, רק מלך המשיח בראייתו הנבואית”.
