הסיפור כבר הפך מכבר לשיחת היום בישוב המגורשים מגוש קטיף, אתר הקראווילות בניצן.
הכל התחיל לפני כשנתיים, כשלבית חב”ד, הפועל במקום, נכנסו זוג נשים. את פניהן קיבלה אחת הפעילות, שהשבוע סיפרה על השתלשלות האירועים:
“שתי הנשים שנכנסו, נחמה וורד, סיפרו שהם שמעו על נושא ה”אגרות קודש” של הרבי שליט”א מלך המשיח, וכעת הן באו לבקש את ברכתו הק' ל”זרע של קיימא” בשביל נחמה, הנשואה 23 שנה ועד עתה לא נושעה.
כאן המקום לציין כי נחמה, הייתה מוכרת לי, עוד כאשר גב' אילנה ע”ה, הפגישה ביננו, מספר שנים קודם לכן, על מנת שאעזור לה בהשגת משאבים והפניה לרופאים מתאימים שיטפלו בבעייתה, כשעדיין לא זכתה לחבוק פרי בטן.
נחמה, הינה אחת מקבוצת “בני המנשה” קבוצה המגיעה מאיזור מסויים מהודו, שעל עלייתם וגיורם התייחס הרבי שליט”א מלך המשיח (ככל הידוע, הקבוצה היחידה שעלייתם קיבלה את ברכתו הק').
מטבע הדברים, כאחת שחיה בתוך קבוצה סגורה, היא אינה דוברת של השפות השגורות כעברית ואנגלית, וגב' וורד שימשה כמתורגמנית ביננו. בנוסף חשוב לציין, כי זו הייתה אחת הסיבות, בגללם הפנינו אותה לרופאים, נושא אותו לא הכירה ממקום מגוריה בעבר בתוך אותם כפרים נידחים.
התשובה שהתקבלה באמצעות האגרות קודש, עסקה במעלת החינוך והחשיבות לעסוק במקצוע זה וללמדם תורה.
בשלב זה לא נראה היה שיש באפשרותה לעשות משהו בנידון, ונפרדנו לשלום.
חלפה חצי שנה, והנה הן מגיעות שוב. “אין שום חדש” הן סיפרו בדאגה, “הרופאים כבר נשמעים מיואשים לגמרי. בנוסף מרחפת שאלת “שלום הבית” בין בני הזוג, על רקע המצב הלא-פשוט”…
הן ביקשו שוב את הברכה, כשהן מכניסות את המכתב לתוך ה”אגרות קודש”. גם הפעם התקבלה תשובה דומה לקודמתה: עליה לעסוק בחינוך ילדי ישראל.
ניסינו לברר כיצד היא תוכל לעסוק בתחום; שהלא ברור שגננת או מורה, נבצר ממנה לשמש, עקב בעיית השפה; היא הודיעה שהיא לוקחת על עצמה, להגביר את העזרה לילדי השבט הגרים פה בישוב ניצן ולשחק עימם.
לאמיתו של דבר, זה לא היה נשמע רציני יתר על המידה, אך כנראה שזה היה המקסימום שהיא יכולה לעשות.
בשבוע שעבר חלף רטט של התרגשות בישוב, כשנודע לכולם, שלאחר 25 שנה, לחיים ולנחמה נולדו תאומים.
מובן עד כמה ביקשו כולם להביע את שמחתם ורבים הגיעו ל”שלום זכר” המתקיים בליל שבת הראשונה שלאחר לידת הבן.
בביתם הקט, הופתעו לראות כולם, כי על הקיר, התמונה היחידה המופיעה, הינה תמונת הרבי שליט”א מלך המשיח.
אותה תמונה אגב, שבשעתו הופצה ע”י פעילי בית חב”ד גוש-קטיף בכל בתי משפחות הישובים (ערב הגירוש).