דווקא ציות מוחלט, לדברי הרבי שליט”א מלך המשיח, ללא עוררין וללא התחכמויות, הוא שהוביל לניסים ונפלאות, אותן ראו לא פעם ב”מצפה משיח” שליד יצהר (כתבה בעמ’ האחורי).
על מקרה שכזה, שהסתיים זה לא מכבר, מספר הרב יצחק סנדרוי, מפעילי המקום:
“לפני כשנתיים אני ותושב נוסף החי בגבעה, ר’ יוסי פיילנט שי’, שמענו מאחד החבר’ה ששמע שהמדינה הגישה תביעה אישית כנגדנו וכנגד אדם נוסף (שיצג אותנו במשפטי הגבעה) על סך של 650,000 (שש מאות וחמישים אלף!) ש”ח, על הוצאות פינוי שאירע בגבעה סמוכה ל”מצפה משיח”.
מדובר כמובן, על תקדים שרירותי לכל דבר.
מיהרנו לדווח על כך בכתב לרבי שליט”א מלך המשיח, כשגם אני וגם ר’ יוסי, מקבלים באמצעות האגרות קודש את התשובה המפורשת ש”יש להתעלם”. בקיצור, לא דובים ולא יער.
זמן קצר לאחר מכן, החלו להגיע מכתבים רשומים מבית המשפט, אך אנו כמובן לא חתמנו עליהם. באחד הימים אף הגיע אל ביתנו חוקר פרטי, כדי למסור לתוך ידינו צווים, אך בניסי-ניסים לא היינו בבית והספקנו לשנות את השם בכניסה לבית. גם כלי התקשורת ניסו כמה פעמים, לקבל מאיתנו אינפורמציה בנושא ותמיד בניסי-ניסים לא הצליחו ‘לתפוס’ אותנו.
כל העת ניסו ידידים לשכנע אותנו להגיש כתב-הגנה. על-פי הטבע וההגיון זהו המעשה המתבקש, כיוון שלא הייתה לנו בפועל שום שייכות למבנים שנהרסו. אך חזקו עלינו דברי הרבי שליט”א מלך המשיח ולא התייחסנו כלל לענין.
לאחר שחלפה חצי שנה, פורסם בעיתונים, שבתוך כשלושים יום ינתן פסק הדין בענייננו. בזמן זה פנה אלינו יהודי יקר, שביקש שנפנה לבית משפט ונגיש הגנה, לפחות כדי שנציל את עצמינו, אך אנו לא הסכמנו. כשאותו אחד ברוב דאגתו אף ניסה את כוחו להחתים אותי בבית הכנסת מול ציבור, על יפוי כח שהעורך דין יטפל בענין, סירבתי ואמרתי לו מול כולם, ש אני נוהג כך עקב התשובה שקיבלתי מהרבי שליט”א מלך המשיח. כמובן היה זה רגע מיוחד של קידוש ה’.
ואכן, לאחר שחלף המועד הקצוב, התפרסם שנפסק בבית הדין כי עלינו לשלם את כל ההוצאות בתוך שלושים יום.
באותו זמן התקשר אלי אחד המשפיעים הידועים, שנודע לו מהסיפור מאותו יהודי, שביקש ממנו לשכנע אותנו לחתום על יפוי הכח. הלה דרש ממני בכל התוקף לגשת לבית המשפט, כשהוא מצטט לי ש”יש לנהוג על-פי טבע”.
מיד שאלתי שוב את הרבי שליט”א מלך המשיח, ונעניתי: “יש מתירים ואין דעתי נוחה מזה… וכן שזה לא ע”פ דעת תורה”.המשכנו לעמוד בתוקף ולא להתייחס כלל למקרה.
שנה חלפה, ולפני כחודש פנה אלי רב הישוב כשהוא מאחל לי “מזל טוב”. התביעה נגדינו בוטלה! עניתי לו: “אני יודע זאת כבר מהתחלה”. “איך?” הוא שאל, סיפרתי לו על התשובות והנבואות של הרבי שליט”א מלך המשיח בנושא.
לפני זמן קצר, דיברתי עם הנתבע השלישי (בכל המהלך לא היינו בקשר, היות והוא עורך-דין, הוא לא ויתר על כתב הגנה) והוא אישר לי בהתלהבות, שהיתה איזו טעות בכתב-אישום נגדינו, ולכן מחקו את התביעה, אך הוא אישית עדיין נלחם איתם בהגנה. סיפרתי גם לו על מקור הברכה, וביקשתי שיבוא לראות את הדברים כתובים.
המופת הגדול בסיפור, זה, שהרבי שליט”א מלך המשיח, הדגיש שזה לא היה בכלל נסיון, ובעצם לא היה פה כלום מלכתחילה, הכל נמצא רק בדמיוננו וע”י החשיבה החיובית נעלם הרע שלא היה מלכתחילה. מופת זה כמו אחרים רבים, התפרסמו כאן בישוב, והוכיחו לכולם שוב: יש נביא בישראל!
